יום ג', י’ בטבת תשע”ט
דף הבית אודות דבר המנהלת תכניות לימוד מידע לתלמידות לוח אירועים חדר מורים יצירת קשר
 
קרא עוד...
 

פתיחת שנה"ל תשע"ט פתח לנו שער. אנחנו עומדים בפתחה של שנה חדשה. השנה הקודמת מפנה את מקומה להתחלות חדשות כמו שראיתם, בית הספר מקושט בסימן פתיחת שערים. עת שערי רצון להיפתח פתח לנו שער נבואה שעריך פתחו את השער פתחוהו רחב, עבור תעבור בו שרשרת זהב. אנחנו יודעים שהצעד הראשון, פתיחת השער, הינו שלב חשוב ומשמעותי בכל מסע. פעמים רבות זה שלב קשה, ואחריו הדרך סלולה. כמו בכל שנה, רגעי המעבר מהחופש לשנת לימודים ועבודה הם רגעים מאתגרים, אבל אחרי כמה ימים בבית ספר מרגישים כבר כל כך בעניינים, כל כך שאובים פנימה. מצד אחד אנחנו מבקשים מהקב"ה "פתח לנו שער" ומצד שני הדוד (שמשול לקב"ה) מבקש מהרעיה (בשיר השירים) "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי". פתיחת השערים היא דו סטרית, היא הדדית. אנחנו מתכנסים כאן ליום הערכות לפתיחה של שנה חדשה. שנת לימודים חדשה, שנת זמן חדשה. מתפללים שהקב"ה יפתח לנו שערי עשיה וחינוך, שערי לימוד, שערי מאור פנים. אבל גם יודעים שעלינו לפתוח שערים. יש לנו שליחות: לפתוח לתלמידותינו שערי לימוד, שערי מידות, שערי אחווה, שערי אהבת ה', שערי שמחה, שערי נתינה. וזו מלאכת מחשבת: איך פותחים כל כך הרבה שערים לכל כך הרבה בנות שונות? איך רואים את הכאן ועכשיו, אבל גם זוכרים שגיל ההתבגרות הוא גיל מיוחד, ושאנחנו מכוונים את עצמינו גם לצידה לדרך שאנחנו נותנים להן להמשך חייהן, ולא רק מגיבים לסיטואציה קונקרטית. איך נותנים אמון ובטחון, יחד עם מחוייבות וגבולות? החינוך הוא אמנות, הוא שליחות. אנחנו פותחות שנה חדשה עם צוות ותיק וצוות חדש ומתחדש. ישנן מורות ומורים שזו שנתן הראשונה במדרשיה, וישנן מורות ותיקות ומנוסות. אני מברכת על ההתחדשות וההתרעננות ויודעת ששינויים, על אף האתגר, מביאים גם רוח חדשה, שינויים מאפשרים לבחון דברים מחדש ולא להישאר במוכר (והטוב מאוד!( אני מברכת את הצוות החדש בנחיתה רכה בבית הספר, בהתאקלמות מהירה וטובה. אני מברכת את הצוות הוותיק בהמשך עשיה מבורכת, ביכולת לשמור על המוכר והטוב, אך גם ביכולת התחדשות ויצירה. אני רואה בכל מורה ומורה איש חינוך. אני רואה את המדרשיה כבית, כבית חינוך. אנחנו לא מפעל לייצור ציונים ותעודות, וגם לא מפעל שמנסה לייצר דגם אחד של בוגרות. אנחנו מבקשות לראות כל תלמידה באשר היא, לקדם ולפתח אותה מהמקום שהיא נמצאת. לתת לה תחושה בטוחה ומכילה, וגם תחושה שמאמינה בה וביכולת שלה להוציא מעצה הרבה טוב: מבחינת מידות, מבחינת אחריות על הסביבה ומבחינת אחריות על עצמה. אני מבקשת שהשיח של כולנו יהיה שיח קשוב, שיח נותן אמון, שיח מצמיח. זה כמובן לא בא על חשבון הגבולות. תלמידות מרגישות בטחון כשהמסגרת ברורה להן: מסגרת כוללת חוקים, מסגרת כוללת צורת דיבור ופניה. אי מבקשת שנעמוד על דברים אלו, לא מתוך אווירה של משטור אלא מתוך אווירה של שיתוף. אנחנו שותפות לערכים אלו. על מנת למקד את העשיה החינוכית ולאפשר תהליכי עומק, בחרנו השנה נושא שישזור את העשייה החינוכית שלנו. בחרנו לעסוק השנה בקשר ותקשורת: ביכולת לייצר קשר עם עצמי פנימה, עם הסביבה שלי, עם אלוקים, עם ההורים, היכולת להיות באינטימיות, בקשב, ברגישות. נושא זה מכיל היבטים רגשיים, רעיוניים, היבטים שקשורים למציאות הוירטואלית והטכנולוגית של התקופה, היבטים רוחניים ועוד. בעולם מבולבל כמו שלנו, אנחנו רוצות לתת להן מתנה את המיומנות להיות בקשר ובקשב. להיות באינטימיות ובחיבור פנימה והחוצה. יהיו כמובן תכניות מובנות סביב הנושא: שיעורי חינוך, ימי שיא, דגש בתכנית של מעגל השנה ועוד. ננסה שהדבר יבוא לידי ביטוי בחיזוק קשרים ומעורבות בבית הספר: קשרים בין שכבות, בתוך הכיתות ועוד. כמו בכל תחום חינוכי, הלימוד העיקרי לא עובר דרך מסרים גלויים אלא דרך מסרים סמויים, דוגמא אישית ומודלינג. הדבר מתבטא גם ביחסי מורים/מורות ותלמידות: איך אנחנו יוצרים קשר יציב, קשוב, אכפתי. איך אנחנו מדברים עם התלמידות ואיך אנחנו מכוונים אותן לדבר אלינו. איך אנחנו משדרים שיש אוזן קשבת ואכפתית, ובמקביל, איך אנחנו מחנכים שעומד מולם אדם שהוא גם מבוגר מהן. שנת הלימודים נפתחת כמעט במקביל לשנה העברית. אנחנו פותחים את השנה ומיד יוצאים לתקופת חגים אינטנסיבית. בחרנו להתמסר ללוח השנה ולהתכונן ברצינות לימים הנוראים. השבוע הראשון של השנה יהיה "כמעט" שגרתי" ביום ראשון נתכנס בשעה.... פירוט הלו"ז. עד יום חמישי נלמד כרגיל. כמובן שמתאים שכל המורים יתייחסו להתחלות חדשות, לימים נוראים ועוד. החל מיום חמישי ועד אחרי החגים אנו יוצאים לתכנית מיוחדת של הכנה לחגים. תודה לאסף על הרעיון. על לו"ז ודגשים נדבר בהמשך יום ההערכות. חשוב לי להדגיש ולהגיד שבחרנו לפתוח כך את השנה, למרות שזה משבש את השגרה, ת סדרי הלימוד, למרות ה"סכנה" בבלאגן, למרות שזה דרש הרבה עבודה בקיץ. אנחנו רואות חשיבות גדולה לשים את עולם הרוח והתורה בראש סדר היום. מעבר לכך, זוהי חוויה בת ספרית משותפת, שכוללת מורים ומורות, תלמידות ושאר צוות. תהליך שכולל חוויה, לימוד. אני מקווה ששיתוף הפעולה של כולם יהווה השראה לשנה של עשיה מתוך שותפות ושיתוף פעולה. כמו שכתוב בפרשת השבוע, בוידוי מעשרות, האדם עושה כמיטב יכולתו ומחוייבותו ואז פונה ומבקש מריבונו של עולם "השקיפה ממעון קדשיך מן השמים וברך את עמך את ישראל..." אנחנו לאחר קיץ מאוורר, אבל גם קיץ של חשיבה ועשיה, ורגע לפני היציאה לדרך מתפללים שה' יפתח שערים, ישקיף ממעון קדשו ויברך את העשיה החינוכית שלנו. מרב בדיחימנהלת מדרשיית הרטמן