יום ד', יד’ בתמוז תשע”ט
דף הבית אודות דבר המנהלת תכניות לימוד מידע לתלמידות לוח אירועים חדר מורים יצירת קשר
 
קרא עוד...
 
כתות יא' בעזרת המחנכות רעות ומיכל הכינו טקס מרגש ונוגע ללב בו הביאו מכתבים של חיילים שנפלו במלחמות ישראל,וליוו אותם בשירים והמחזה. לטקס הצטרפו גם בוגרות רבות של ביה"ס שחלקן משרתות בצה"ל והגיעו במדים - שמחנו בהשתתפותן.לפניכם קטעים ותמונות מטקס זה.

תמונות מטקס יום הזכרון קטעים מתוך טקס יום הזכרון: שוב אתם מתכנסים... ואנחנו מביטים בכם ומבטכם נשלח אלינוואנחנו משפילים עיניים כי עוד רב ועצום חובנוואתם שילמתם אותו. באותה מלחמה,באותה שנה באותו יוםכבד ונורא אשר נפרע עד תום....מבטכם זוכר את היקר לכם אשר כבה כנרזוכר כל העם ומנסה לחזור ולשחזראת דמות הנפש ההיא, את ימיה ושעותיהאת מגע ידה, את חיוכה וצערה, את כל תנועותיהוגם את הרגע בו הלך אל האדמה, אל אהבת רגביהבלי להשיב על שאלת יקיריו שחזרו ותהולמה דווקא הוא? למה דווקא הוא?משפחת השכול מתכנסת...מבט זוכרמי ייתן ולא יותר...מי ייתן ולא יותר. איך נפלו גיבורים!איך נפל הגיבור שלי, למרות שכלל לא רצה להיות גיבור לא הייתה לו ברירה אלא לקבל את התואר, הוא חלם על טיולים בעולם ועוד אלפי שקיעות, אך הוא נפל, בלילה הייתי צורחת מבכי למיטה כאילו הכאב אוכל אותי מבפנים,שלעולם לא יתאהב עוד, לא ישב לאכול אוכל של אמא לא ימצא את מי שהוא אוהב, יתחתנו ויביאו שלושה ילדים, הוא פשוט בן 20,ילד של אמא וישאר כך.איך נפלת גיבור. גיא מיכאל צ'יקו, נפל בכ"ו אדר תשנ"א, 11.3.1991, במהלך סיור שערך בציר מחסום ארז. גיא היה בן 18 ועשרה חודשים בנפלו. השאיר אחיו הורים, אח ואחות. חמש שנים לאחר מותו כתבה אמו בתיה:"שוב אני מוצא את עצמי קוראת לך 'ילד'. ואני תוהה, האם גם חברותיי מכנות את בניהן שבגרו 'ילד'? ואתה - ילד בן 24 שכבר חמש שנים ניבט אלי מתוך האבן, ילד - רצה כל כך הרבה - והספיק כה מעט. ילד - שאף פעם לא שתק, ילד רגיש ומקרין חום, עיניים צוחקות וחיוך כובששיודע לבטא גם עצב וכאב אם יש. ילד - שאתו אני דיאלוגים של זיכרונות ולא עוד של תכניות עתידיות. ילד - שלגעת בו אני מייחלת, ולשמוע קורא לי 'אמא', רק בחזיונותיי חולמת.ילד - אשר בינקותו היה עצמאי, כל יכול, נמצא איתי בכל יום ושעה. בעבודה, בארוחה ובמיוחד לפני השינה. ילד - שהפך את חיינו לבלתי טבעייםולו יכול - היה יוצא מגדרו לשנות הדברים.ילד - שחבריו הפכו לגברים צעירים, אך הוא, לנצח יישאר במדים.ילד - שאמו אף פעם לא תחדל לקרוא לו 'ילד' ". היית צריך להיות היום בן 28.אתה יודע מה זאת אומרת?חתונה, אבהות, שמחות ולא אזכרות.כל מי שמביא פרחים לקברך, היה צריך להביאם לחתונתך, להולדת בנך.עשר שנים שאנחנו מדליקים נר נשמה לזכרךכבר לא סופרים את מספר הפעמים שבאים לבית העלמיןהלב בוכה גם כשמחייכים.אנו בוכים על שאיבדנו אותך. שלא נראה אותך יותר,ילד יפה ואהוב שלנו.עשר שנים אנחנו ליד המצבה שלך.שוטפים, שותלים, עודרים ומנקים,במקום לעשות בייבי-סיטר לנכדיםבמקום לקנות מתנות ליום הולדת, הכל סביב האבן.וכך עושים גם ההורים השכולים האחרים.הם מבינים את השיחות שלנו איתך,כי יש כאן אחוות משפחות, בדומה לאחוות לוחמים...עשר שנים אנחנו תוהיםאיך ילד בן 18 נמחק מהחיים?אנחנו מעלים צחוק עם דמעה, לידה עם מוות"יש לך בן" - בשורת המיילדת"נהרג לכם בן" - בשורת קצין העיר...מתגעגעים לראות אותך, לשמוע את קולךרק את שתי המילים הראשונות שאמרתלשמוע ממך רק עוד פעם אחת-"אמא, אבא..."

 
....